מקור משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ה׳
1 כֵּיצַד כּוֹתְבִין אֶת הַמְּזוּזָה. כּוֹתְבִין שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת דברים ו ד ״שְׁמַע״ דברים יא יג ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ עַל דַּף אֶחָד בִּירִיעָה אַחַת וְעוֹשֶׂה לָהּ רֶוַח מִלְּמַטָּה וְרֶוַח מִלְּמַעְלָה כְּמוֹ חֲצִי צִפֹּרֶן. וְאִם כְּתָבָהּ בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דַּפִּין כְּשֵׁרָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב אוֹ כְּמוֹ עִגּוּל אוֹ כְּקוּבָּה וְאִם עָשָׂה כְּאַחַת מֵאֵלֶּה פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁנֵי עוֹרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁתְּפָרָן פְּסוּלָה. סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה וּתְפִלִּין שֶׁבָּלוּ אֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְזוּזָה. וְלֹא מִן הַגִּלְיוֹנִים שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו מְזוּזָה לְפִי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה:
2 וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת רֶוַח שֶׁבֵּין פָּרָשַׁת דברים ו ד ״שְׁמַע״ לִ דברים יא יג ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ פָּרָשָׁה סְתוּמָה. וְאִם עָשָׂה אוֹתָהּ פְּתוּחָה כְּשֵׁרָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ מִן הַתּוֹרָה. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּתָגִין שֶׁבָּהּ. וְאֵלּוּ הֵן הַתָּגִין שֶׁעוֹשִׂין בַּמְּזוּזָה:
3 פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה יֵשׁ בָּהּ שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת עַל כָּל אוֹת מֵהֶן שְׁלֹשָׁה זַיִנִּי״ן. וְאֵלּוּ הֵן. שִׁי״ן עַיִ״ן שֶׁל דברים ו ד ״שְׁמַע״ וְנוּ״ן דְּדברים ו ה ״נַפְשְׁךָ״ וּתְרֵי זַיִנִּי״ן שֶׁל מְזוּזֹת וּתְרֵי טֵיתִי״ן שֶׁל דברים ו ח ״טֹטָפֹת״. וּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה יֵשׁ בָּהּ שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת עַל כָּל אוֹת מֵהֶן שְׁלֹשָׁה זַיִנִּי״ן. וְאֵלּוּ הֵן. גִּימֶ״ל שֶׁל דברים יא יד ״דְגָנֶךָ״ וּתְרֵי זַיִנִּי״ן שֶׁל דברים ו ט ״מְזוּזוֹת״ וּתְרֵי טֵיתִי״ן שֶׁל טֹטָפוֹת וְצַדִּי״ק שֶׁל דברים יא כא ״הָאָרֶץ״. וְאִם לֹא עָשָׂה תָּגִין אוֹ שֶׁהוֹסִיף בָּהֶן אוֹ גָּרַע מֵהֶן לֹא פָּסַל. וְאִם כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא בְּשִׂרְטוּט אוֹ שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק בְּמָלֵא וְחָסֵר אוֹ שֶׁהוֹסִיף מִבִּפְנִים אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה:
4 מִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁכּוֹתְבִים עַל הַמְּזוּזָה מִבַּחוּץ כְּנֶגֶד הָרֶוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה שַׁדַּי וְאֵין בָּזֶה הֶפְסֵד לְפִי שֶׁהוּא מִבַּחוּץ. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁכּוֹתְבִין מִבִּפְנִים שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים אוֹ שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים אוֹ פָּסוּק אוֹ חוֹתָמוֹת הֲרֵי הֵן בִּכְלַל מִי שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁאֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים לֹא דַּי לָהֶם שֶׁבִּטְּלוּ הַמִּצְוָה אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא יִחוּד הַשֵּׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַהֲבָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כְּאִלּוּ הוּא קָמֵעַ שֶׁל הֲנָיַת עַצְמָן כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל לִבָּם הַסָּכָל שֶׁזֶּהוּ דָּבָר הַמְהַנֶּה בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם:
5 וּמִצְוָה לִכְתֹּב דברים יא כא ״עַל הָאָרֶץ״ בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה בֵּין בְּרֹאשׁ בֵּין בְּאֶמְצַע הַשִּׁיטָה. וְנָהֲגוּ כָּל הַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אוֹתָהּ בִּשְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שִׁיטוֹת וְעַל הָאָרֶץ בְּרֹאשׁ שִׁיטָה אַחֲרוֹנָה. וְאֵלּוּ הֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ כָּל שִׁיטָה וְשִׁיטָה עַל הַסֵּדֶר. שְׁמַע. ה׳‎. הַדְּבָרִים. לְבָנֶיךָ. וּבְשָׁכְבְּךָ. בֵּין. וְהָיָה. מְצַוֶּה. בְּכָל. יוֹרֶה. עֵשֶׂב. פֶּן. וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם. הַשָּׁמַיִם. וַאֲבַדְתֶּם. וְשַׂמְתֶּם. אֹתָם. אֹתָם. בַּדֶּרֶךְ. וּבִשְׁעָרֶיךָ. אֲשֶׁר. עַל הָאָרֶץ:
6 כְּשֶׁכּוֹפְלִין אוֹתָהּ גּוֹלְלִין אוֹתָהּ מִסּוֹף הַשִּׁיטָה לִתְחִלָּתָהּ עַד שֶׁתִּמְצָא כְּשֶׁיִּפְתַּח הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת יִקְרָא מֵרֹאשׁ הַשִּׁיטָה לְסוֹפָהּ. וְאַחַר שֶׁגּוֹלְלָהּ מַנִּיחָהּ בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה אוֹ שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל כָּל דָּבָר וּמְחַבֵּר אוֹתָהּ אֶל מְזוּזַת הַפֶּתַח בְּמַסְמֵר אוֹ חוֹפֵר בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח וּמַכְנִיס בָּהּ הַמְּזוּזָה:
7 וְקֹדֶם שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח מְבָרֵךְ תְּחִלָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ בִּשְׁעַת כְּתִיבָתָהּ שֶׁקְּבִיעָתָהּ זוֹ הִיא הַמִּצְוָה:
8 תְּלָאָהּ בְּמַקֵּל פְּסוּלָה שֶׁאֵין זוֹ קְבוּעָה. הִנִּיחָהּ אַחֲרֵי הַדֶּלֶת לֹא עָשָׂה כְּלוּם. חָפַר בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח וְהִכְנִיס הַמְּזוּזָה כְּמוֹ נֶגֶר וְהִיא כִּבְרִיחַ הַקְּרָשִׁים בַּטַּבָּעוֹת פְּסוּלָה. הֶעֱמִיק לָהּ טֶפַח פְּסוּלָה. חָתַךְ קָנֶה וְהִכְנִיס בּוֹ מְזוּזָה וְאַחַר כָּךְ חִבֵּר הַקָּנֶה אֶל קָנִים אֲחֵרִים וְהֶעֱמִיד מִן הַכּל מְזוּזַת הַפֶּתַח פְּסוּלָה מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה קְבִיעַת הַמְּזוּזָה לַעֲשִׂיַּת מְזוּזַת הַפֶּתַח:
9 מְזוּזַת הַיָּחִיד נִבְדֶּקֶת פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ. וּמְזוּזַת רַבִּים פַּעֲמַיִם בְּיוֹבֵל. שֶׁמָּא נִקְרְעָה מִמֶּנָּה אוֹת אַחַת אוֹ נִמְחֲקָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְבוּעָה בַּכְּתָלִים מַרְקֶבֶת:
10 הַכּל חַיָּבִין בִּמְזוּזָה אֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּמְחַנְּכִים אֶת הַקְּטַנִּים לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְבָתֵּיהֶם. הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהַדָּר בְּפֻנְדָּק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיָּב בִּמְזוּזָה מִיָּד:
11 הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא מְזוּזָה וְלִקְבֹּעַ אוֹתָהּ אֲפִלּוּ הָיָה נוֹתֵן שָׂכָר עַל קְבִיעָתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁהַמְּזוּזָה חוֹבַת הַדָּר הִיא וְאֵינָהּ חוֹבַת הַבַּיִת. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לֹא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵצֵא. וְאִם הָיָה הַבַּיִת שֶׁל כּוּתִי הֲרֵי זֶה נוֹטְלָהּ כְּשֶׁיֵּצֵא:
פירוש בני בנימין על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ה׳
1 כתבה שלא על הסדר כגון שהקדים פרשה לפרשה פסולה. ע' פ"ב מק"ש הי"א. דס"ל לרבינו דאם קרא פרשיות למפרע יצא. וקשה טובא דהא תרווייהו מחד קרא נפקי. ע' ברכות י"ג. א'. והיו של"י למפרע. וה"ק דשלא על הסדר הוא ג"כ מהך קרא ומ"ט הכא פסול והתם יצא. ונ"ל מזה ראיה דשיטת רבינו דפ' והא"ש אינו מה"ת. וע' פר"ח וש"א מ"ש בזה. ועי' תוס' ברכות י"ד ב' ד"ה למה ובטור יו"ד סרפ"ח וסי' ר"צ:
2 ולא מן הגליונים של ס"ת. עי' שבת קט"ז א' דגליוני ס"ת קדישי כס"ת עצמה. ומה של"א גליוני תפלין. אולי ל"ה דרכם להיות רחבים כ"כ. ולו"מ ה"א מדנקט רבינו הכא דין זה. ולא בדין של ס"ת. שאסור להורידה מקדושתה. מ' דאפילו דיעבד לא יצא. דכיון דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה. אין קדושת המזוזה הקלה חלה כלל על קדושת הס"ת החמורה וצע"ק:
3 ואם כתבה שלא בשרטוט או שהוסיף מבפנים. כ"ז מפרש רבינו בכלל מה שא' שמואל כתבה אגרת פסולה וע"ש בתוס':
4 ואחר שגוללה מניחה בשפופרת של קנה. כן היה מנהגם גם בימי חז"ל. עי' כלים פט"ז מ"ז בית המזוזה. ובתוס' מנחות ל"ב א' ד"ה הא. מה שהביאו בשם התוספתא. וב"מ ק"ב א'. גובתא דקניא. וכמדומני שבס' אלפי מנשה מפרש מ"ש בשבת ע"ט ב' מפני שמשמרה שמניחים את המזוזה בשפופרת ומשתמרת יותר. וע' יומא א' א'. וחידוש ראיתי בס' מעשה רב בשם מרן הגר"א ז"ל. שאין להניח המזוזה בקלף שלא יהא חציצה בינה למזוזת הבית וצריך ליישב בדוחק כל הנזכר. ויל"ע קצת בחתיכת קלף. דלכאורה ה"ל מב"מ דאינו חוצץ. וגם י"ל דכל לנאותו אינו חוצץ. או דבטל להבית. ויש להעיר ג"כ מלשון על מזוזת ולא על דעל. וכה"ג בחליצה. ובאמת ד"ק נאמנים מאוד דמנ"מ בין על דהכא לעל דתפילין. והארכתי בחיבורי בס"ד:
5 ומחנכין את הקטנים לעשות מזוזה לבתיהם. עכ"מ וה"ל להביא גם מגיטין נ"ב א' ועי' מכילתא פ' בא פי"ז וצ"ע: